תוכנת ניהול כוח אדם לסניפי בנק

יום בסניף אינו שטוח

זרם הלקוחות מגיע בגלים שכמעט כולם ניתנים לחיזוי וכמעט אף פעם לא מתכוננים אליהם. חצי השעה הראשונה אחרי הפתיחה, שעת הצהריים, היום שבו נכנסות קצבאות ופנסיות, ימי העבודה האחרונים של החודש, השבוע שלפני חג. בין הגלים הדלפק שקט והיומן מלא בפגישות שיכלו לשבת בשעה אחרת.

סניפים ממשיכים לשרטט שבוע שטוח כי החלופה לוקחת ביד יותר זמן ממה שיש למישהו ביום שישי אחר הצהריים. איוש בחצאי שעות, שני תפקידים נפרדים וכלל לגבי מי רשאי לעמוד לבד בקופה, כולם שאלות שאפשר לענות עליהן, רק לא בגיליון.

שני סידורי עבודה בבניין אחד

הדלפק וצד הייעוץ חולקים דלת וכמעט שום דבר אחר. האחד נשלט באורך התור וחייב כיסוי דקה אחר דקה. השני נשלט ביומן שנקבע ימים מראש, שבו משבצת ריקה היא שיחת אשראי שאבדה ולא תור.

תכנון של שניהם כמאגר אחד הוא הסיבה שיועץ עומד בקופה בתשע וחצי בזמן שהלקוח שנקבע לעשר ממתין. הפרדה ביניהם, על מסך אחד, עם רצפה לכל אחד, היא כל ההבדל.

השעה שבה נפתחות הדלתות

פתיחה דורשת צמד מסוים ולא שני אנשים כלשהם. סידור שיודע מי מחזיק מפתחות ומי מחזיק הרשאות מונע את הבוקר שבו כל הנוכחים מוסמכים לכל דבר חוץ מלפתוח את הדלת.

תנאים שאינם העדפות

הטיפול במזומן נושא דרישות שסידור עבודה או מכבד או מפר בשקט: בקרה כפולה ליד הכספת, חתימה שנייה מעל סף, ותקופת חופשה רצופה בכל שנה כדי שדבר מוסתר לא יוכל להתקיים לאורך זמן. אף אחד מהם אינו עניין של טעם וכולם נבדקים.

כשהם נשמרים בתוך הסידור הם אילוצים רגילים והשבוע משורטט סביבם. כשהם נשמרים בזיכרון של מנהל הם צפים שמונה עשר חודשים אחר כך כממצא, שמתגלה מאותם רישומים שיכלו למנוע אותו.

לענות על תאריך

השאלה לעולם אינה מה הסידור אומר היום. השאלה היא מה הוא אמר בארבעה עשר במרץ, מי החתים נוכחות מולו, ומי שינה אותו אחר כך. זו בעיית אחסון, ואפשר לפתור אותה רק לפני שמישהו שואל.

הכסף נמצא ברמת האזור

סניף בודד לא יכול לתקן את האיוש של עצמו. אזור יכול. התור במקום אחד ואחר הצהריים הפנוי במקום אחר הם אותה בעיה, ועל שניהם משלמים כל עוד אף אחד לא מסתכל עליהם יחד.

לוח משותף מראה את זה בבוקר שבו זה קורה, וזה הבוקר היחיד שבו אפשר לעשות משהו. יועץ מכסה סניף ליום, יום הדרכה מחייב מתוכנן במקום להיבלע, ותבנית שעובדת במקום אחד מועתקת במקום להמציא אותה מחדש. מערך היכולות של Shifton מרכז את הסידור, הנוכחות, ההתראות והדוחות בחשבון אחד.

אנשים שלא יושבים ליד שולחן משלהם

אנשי הסניף עומדים בדלפק, יושבים בחדר פגישות או נוסעים לכתובת אחרת. הסידור שחשוב להם הוא זה שבטלפון, והשינוי שחשוב הוא זה שמגיע אליהם לפני שהם יוצאים לדרך.

החלפות, בקשות חופשה ומשמרות ללא כיסוי שייכות לאותו מקום שבו נמצא הסידור עצמו. מה שהיה דף מודפס, שיחת טלפון וויכוח על איזו גרסה תקפה הופך לרישום אחד שכולם קוראים.

מה זה לא עושה

זו אינה מערכת בנקאית מרכזית והיא לא נוגעת ברשומת לקוח. היא מחזיקה אנשים, שעות, כשירויות ועלות. מוסדות מתחילים לחפש בדרך כלל כשהרשת עוברת בערך ארבעה סניפים, או כשביקורת שואלת שאלה שהגיליון לא יודע לענות עליה.

איך מתחילים

עשרת האנשים הראשונים חינם ונשארים חינם, כולל הסידור, שעון הנוכחות הבסיסי, אפליקציית הטלפון והדוחות. מעבר לכך המודולים בתמחור של 0,50 דולר לעובד לחודש, לכל אחד תקופת ניסיון של עד 60 יום, מספיק זמן כדי להעביר רבעון שלם של סופי חודש דרך דוחות העלות לפני שמחליטים משהו.

מוקד השירות והדלפק הם כוח אדם אחד

רוב המוסדות מתכננים את השניים בנפרד ואז תוהים למה יועץ פנוי באחת עשרה בזמן שתור הטלפון מגיע לתשע דקות. לא פעם זו אותה דרישה שנכנסת מדלת אחרת, ולאנשים שיכולים לענות עליה יש בדיוק אותן הרשאות.

הצבת השניים על לוח אחד אינה ממזגת את הצוותים ואינה משנה מי מדווח למי. היא הופכת את החפיפה לגלויה: השעה שבה הסניף שקט והקו לא, אחר הצהריים שבו מישהו מיומן יכול לקבל שיחות מהשולחן במקום לחכות ללקוח מזדמן שמזג האוויר כבר ביטל.

הימים שחוזרים בכל חודש

מועדי קצבאות ופנסיות, שני ימי העבודה האחרונים, יום שני הראשון אחרי חג. אף אחד מהם לא מגיע בהפתעה, וכל אחד מהם ראוי לתבנית שמורה במקום דיון חדש על איוש שמגיע לאותה מסקנה שהגיע אליה בחודש שעבר.