סידור עבודה למסעדה: אולם ומטבח

מה תוכנה לסידור עבודה במסעדה חייבת לעשות

סידור עבודה במסעדה נכשל בפומבי. יום שישי חסר אנשים אינו טעות בגיליון, הוא ארבעים דקות המתנה לשולחן וביקורת על כך ביום שני. זה הדבר הראשון שמפריד את הקטגוריה הזאת מתכנון כוח אדם רגיל: מחיר הטעות נופל באותו ערב, מול העיניים של האורחים.

הדבר השני הוא תחלופה. ענף המסעדנות מחליף אנשים מהר כמעט מכל ענף אחר, כלומר הסידור נבנה כל הזמן לצוות שאינו בדיוק זה של החודש שעבר. תוכנה שמניחה רשימת עובדים יציבה ומנהל שיש לו זמן ללמוד אותה אינה שורדת מפגש עם מסעדה אמיתית.

הדבר השלישי הוא הרווחיות. עלות חומרי הגלם נקבעת ברובה על ידי הספקים. שכר הדירה נקבע בחוזה. עלות כוח האדם היא המספר שמנהל עדיין יכול להשפיע עליו ביום רביעי אחר הצהריים, והוא גם המספר שנמדד לרוב באיחור של חודש.

לתכנן מול השירות ולא מול השעות

סידור מסעדה שימושי נקרא לאורך, משמרת שירות אחרי משמרת שירות, ולא לרוחב לפי אדם. השאלה לעולם אינה כמה שעות יש למלצר אחד השבוע. השאלה היא אם בערב שישי יש מספיק מלצרים, אם המטבח יעמוד בשבת מלאה, ומי עומד במשמרת הסגירה שאף אחד לא רוצה.

התפקידים הם מה שהופך את זה לקריא. תכנון המלצרים, המטבח והבר כקבוצות נפרדות באותו שבוע מאפשר למנהל לבדוק כיסוי אזור אחרי אזור ועדיין לפרסם סידור אחד. העובד פותח את האפליקציה ורואה את המשמרות שלו, לא את כל הלוח.

המשמרת שאיש לא לקח

משבצת ריקה היא דו משמעית. משמרת פתוחה איננה כזאת: השירות הזה זקוק לאדם, איש עדיין לא עומד בו, והנה מי שיכול לקחת אותו. להשאיר עבודה שסוכמה אך אין לה אדם גלויה עד שהיא מתמלאת היא שינוי קטן שמוחק את רוב ההפתעות של בוקר שישי.

קראו את השבוע לאורך. כיסוי, לא מספר ראשים.

הודעה על היעדרות בארבע אחר הצהריים

לכל מסעדה יש גרסה משלה לאותו סיפור. מלצר מודיע שעתיים לפני השירות, המנהל מתחיל לחרוש את קבוצת ההודעות, ומחצית התשובות מגיעות אחרי שהמשמרת כבר התחילה. הבעיה איננה האנשים אלא צורת השידור.

פרסום החור כמשמרת פתוחה לכל מי שמתאים משנה את צורת הבעיה. ההצעה יוצאת פעם אחת, כל הקודם זוכה, והרישום מראה למי הוצע ומי ענה. מה שלקח עשרים דקות של שיחות הופך להתראה ולנגיעה אחת.

החלפות עובדות באותו אופן בכיוון ההפוך. העובדים מסדרים כיסוי בינם לבין עצמם, המנהל מאשר או דוחה, והסידור המפורסם משתנה רק אחרי שמישהו בעל סמכות הסכים.

שעות שתואמות את מה שקרה

דף נוכחות שממלאים מהזיכרון בערב ראשון הוא סכסוך שכר שמחכה לתאריך. החתמת כניסה ויציאה שנרשמת באותו יום ויושבת ליד המשמרת המתוכננת מבטלת לגמרי את שחזור העבר. השורה מראה מה תוכנן ומה נעבד, ועשרים הדקות שמישהו נשאר כדי לסיים את הסגירה נמצאות ברישום ולא בשיחה.

להפסקה מגיעה שורה משלה. גריעה של חצי שעה מסך הכול היא המקום שבו זמן בתשלום וזמן ללא תשלום מתמזגים בשקט, ושם גם מתחילות שאלות הרגולציה. רישום נפרד שומר על שני הצדדים נקיים.

חצי שעה שנגרעה מסך הכול איננה הפסקה. היא עיגול.

כמה סניפים בחשבון אחד

רשתות נתקלות בגרסה מסוימת של הבעיה: עובד שמשמש בשני מקומות ומופיע פעמיים במערכת, עם שתי מערכות שעות שצריך לחבר ביד. שמירה על רשומה אחת לאדם וקשירת המשמרות למיקומים פותרת זאת, וזה גם מה שמאפשר בכלל דוח ברמת הרשת.

עלות כוח אדם כמספר שאפשר לפעול לפיו

רוב המסעדות מגלות את אחוז עלות כוח האדם שלהן אחרי סגירת החודש, כלומר בדיוק כשאי אפשר לעשות עם זה דבר. דוח שבועי שמקבץ את השעות שנרשמו לפי תפקיד ולפי יום מקדים את השיחה הזאת בשלושה שבועות.

הדפוסים שהוא חושף בדרך כלל אינם עדינים. מטבח שנושא שני אנשים מיותרים בכל צהרי יום שני. שבת שגולשת בשעה נוספת לארבעה אנשים בכל שבוע כי הסגירה מתוכננת צפוף מדי. את שניהם אפשר לתקן בסידור הבא ברגע שמישהו רואה אותם.

עמידה בכללים בלי מערכת נפרדת

ענף המסעדנות נושא כללים שמשתנים לפי שוק ולפי חוזה: זכות להפסקה, מנוחה מזערית בין משמרות, חובת הודעה מראש על הסידור בחלק מהמדינות, יחס אחר לעובדים מתחת לגיל שמונה עשרה. אף אחד מהם אינו קשה לבדו; כולם קשים לזכירה בחמש אחר הצהריים בזמן שמכסים היעדרות.

החזקת הסידור ורישום השעות יחד לפחות מרכזת את הראיות במקום אחד. מה פורסם ומתי, מה נעבד, אילו הפסקות נלקחו. זה מה שתלונה או ביקורת מבקשות, ושחזור שלו מצילום של לוח מחיק ומדף נייר הוא המקום שבו העלות באמת נוחתת.

עובדים מתחת לגיל שמונה עשרה וסטודנטים

מסעדות שמעסיקות סטודנטים נושאות מגבלות נוספות על מספר השעות ועל משמרות מאוחרות. זמינות שהעובד מסמן בעצמו לפני בניית הסידור היא הדרך הפשוטה ביותר לשמור על המגבלות האלה מול העיניים, כי היא הופכת כלל שהמנהל צריך לזכור לנתון על המסך.

איך בוחרים בין הכלים בקטגוריה

תוכנה לסידור עבודה במסעדה חופפת לשלוש קטגוריות אחרות, והתוויות מיטשטשות. מערכות קופה מסדרות משמרות כתכונת לוואי. פלטפורמות שכר מסדרות משמרות כדי להזין את דוחות הנוכחות שלהן. חבילות למסעדנות אורזות סידור יחד עם הזמנות ומלאי. כל אחת סבירה אם רוצים את החבילה כולה, וכל אחת כבדה יותר ממה שמנהל שרוצה רק סידור זקוק לו.

השאלות שכדאי לשאול צרות. האם העובדים יכולים להחליף ביניהם עם אישור, או שכל שינוי עובר דרך המנהל. האם האפליקציה מציגה שינוי שפורסם בלי שהעובד יצטרך לשאול. האם שעות מתוכננות ושעות בפועל הן שני מספרים נפרדים. האם אפשר להפעיל שני סניפים בלי לשכפל אנשים.

היכן המסלול החינמי נעצר

Shifton חינם עד 10 חברי צוות בלי הגבלת זמן, וזה מכסה מסעדה קטנה ועצמאית במלואה. הסידור, שעון הנוכחות הבסיסי, האפליקציה והדיווח נמצאים כולם במסלול הזה. מעל עשרה אנשים זה הופך לעלות לכל עובד, כשמודולים נוספים אחד אחד החל מ 0,50 דולר לעובד לחודש ולכל אחד תקופת ניסיון של עד 60 יום.